תלמידים יקרים!
מספר ימים לאחר כל מועד בחינה של רשות ניירות ערך, הבחינה עולה לאתר שלהם - למאגר בחינות הרשות.
בשלב הראשון הבחינה עולה בלי התשובות, ואנחנו נפרסם בעמוד זה את הבחינה עם התשובות שאנחנו חושבים שיתקבלו.
לאחר פרסום הציונים מעלה הרשות לאותו אתר את הבחינות שוב - רק הפעם עם דף סופי שבו התשובות הרשמיות שהתקבלו.
בשלב זה נוכל לפרסם כאן אם אנחנו חושבים שיש מקום לערעור, ובמידה וכן, נציע נוסח וגם נסביר על התהליך.
הנחיות לתהליך הגשת הערעור ודגשים חשובים ניתן למצוא בקישור זה - חשוב לקרוא בעיון!
בהצלחה!
מקצועות יסוד
כלכלה (03/05/2026) - לחצו להורדת הבחינה
לצערנו לא נמצאו שאלות לערעור
חשבונאות (06/05/2026) - לחצו להורדת הבחינה
על פי גרסת המאסטר שהתפרסמה, נפלו שתי טעויות מהותיות בבחינה, בשאלות 5 ו- 9.
על אף הפניה שנעשתה לרשות על ידי המכללה, אנו ממליצים על הגשה במקביל של ערעור פורמאלי על כל אחת מהשאלות.
להלן נוסח מומלץ לערעור, וקישורים להצטרפות לקבוצות הוואטסאפ שנפתחות לטובת הערעור.
כקבוצה, ניתן יהיה להגיש ערעור אחד על כל שאלה ולהתחלק בעלויות.
כמובן שערעור רלוונטי רק עבור מי שקיבל 55 וטעה בלפחות אחד מהשאלות או מי שקיבל 50 וטעה בשתיהן.
שאלה 5 (לפי גרסת המאסטר)
לחצו להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ לערעור על שאלה 5
נוסח הערעור:
בשאלה הוצג מאזן בוחן הכולל נתונים ליום 31.12.25, ובו מופיעה הלוואה בסך 400,000 ש"ח.
בהערה מספר 3 לשאלה נכתב כי:
ההלוואה נלקחה ביום 31.12.25
תקופת ההלוואה היא ל־4 שנים
קרן ההלוואה נפרעת ב־2 תשלומים שווים ב־31.12.26 וב 31.12.27
בסוף השאלה נדרש לחשב את סך ההתחייבויות השוטפות ליום 31.12.25.
בפתרון הרשמי התייחסה הרשות להלוואה כאל הלוואה לתקופה של שנתיים בלבד, כך שהחלק השוטף בגינה עמד על 200,000 ש"ח, והתשובה הסופית הייתה 540,000 ש"ח. עם זאת, קיימת סתירה מהותית בין נתוני השאלה:
מצד אחד נכתב כי מדובר בהלוואה ל־4 שנים.
מצד שני מועדי הפירעון שניתנו מתייחסים לשנתיים בלבד.
כתוצאה מכך ניתן לפרש את הנתונים במספר דרכים סבירות:
אם ההלוואה היא אכן ל־4 שנים – סביר להניח כי הקרן אמורה להיפרע ב־4 תשלומים, ולכן החלק השוטף צריך להיות 100,000 ש"ח בלבד.
לחלופין, ניתן להבין כי שני התשלומים שצוינו הם רק תשלומים מתוך תקופת הלוואה ארוכה יותר, כך שהפירעון מתחיל רק בשנים 2028–2029, ובמקרה כזה כלל לא קיים חלק שוטף ליום 31.12.25.
בשני המקרים הללו לא קיימת אף תשובה נכונה מבין אפשרויות הבחירה במבחן, מכאן שדינה של השאלה להפסל.
למען הסר ספק, בכיתה בה נבחנתי לא נעשה תיקון של נתוני השאלה על ידי גורם כלשהו, בשום שלב.
ברשותי רשימה של נבחנים מלמעלה מ- 17 כיתות המעידים כי גם אצלם לא נעשה תיקון של נתוני השאלה, בשום שלב.
שאלה 9 (לפי גרסת המאסטר)
לחצו להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ לערעור על שאלה 9
נוסח הערעור:
בשאלה תואר אירוע שבו חברה שילמה בשנת 2025 מקדמה לספק עבור סחורה שתתקבל בשנת 2026.
בנוסח השאלה נשאל כיצד האירוע משפיע על דוחות השנה המסתיימת ב- 31.12.2026.
בהתאם לנתונים שניתנו, בשנת 2026 אין כל השפעה על סך:
ההון העצמי
הנכסים השוטפים
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת
כלומר, התשובה הנכונה בהתאם לנוסח השאלה היא למעשה "ללא שינוי" בכל אחד מהסעיפים הנ"ל.
אלא שתשובה כזו כלל לא הופיעה בין אפשרויות הבחירה, מכאן שדינה של השאלה להפסל.
למען הסר ספק, בכיתה בה נבחנתי לא נעשה תיקון של נתוני השאלה על ידי גורם כלשהו, בשום שלב.
ברשותי רשימה של נבחנים מלמעלה מ- 17 כיתות המעידים כי גם אצלם לא נעשה תיקון של נתוני השאלה, בשום שלב.
מימון וסטטיסטיקה (11/05/2026) - לחצו להורדת הבחינה
לצערנו לא נמצאו שאלות לערעור
אתיקה (17/05/2026) - לחצו להורדת הבחינה
לדעתנו יש מקום לערעור בשתי שאלות -
שאלה 20 בה לדעתנו יש לקבל גם את תשובה ד' (בנוסף לתשובה ב' שהתקבלה על ידי הרשות).
שאלה 23 בה לדעתנו יש לקבל גם את תשובה ה' (בנוסף לתשובה ב' שהתקבלה על ידי הרשות).
שאלה 20 - קבלת תשובה ד' כתשובה נכונה נוספת
לחצו להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ לערעור על שאלה 20
נוסח מומלץ לערעור:
שלום רב.
לטעמי, גם הסעות מאורגנות הניתנות לבאי הכנס עשויות להחשב כטובת הנאה אסורה.
זאת מכיוון שכל הסעה הינה אסורה, ויתרה מכך לא צויין המרחק לכנס (שהרי העלויות משתנות בהתאם למרחק) וסוג ההסעה (שהרי הסעה ברכב יוקרה או במונית ספיישל לכל משתתף הינה הסעה חוויתית מעבר לאלמנט התחבורתי) ובכל מקרה הסיוע בהגעה מגולם בעלות כספית שנחסכת למשתתפי הכנס והלכה למעשה קיים סיוע כלכלי ישיר בהשתתפות בכנס.
בהתאם לאמור לעיל, אבקש לבחון קבלת תשובה ד' כנכונה.
שאלה 23 - קבלת תשובה ד' כתשובה נכונה נוספת
לחצו להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ לערעור על שאלה 23
נוסח מומלץ לערעור:
שלום רב.
אתחיל בכך שלטעמי קיים כשל מובנה עוד בתחילת השאלה.
סעיף 12 לחוק הסדרת העיסוק (התאמת השירות לצרכי לקוח), קובע כי "...לאחר שברר עם הלקוח את מטרת ההשקעה, את מצבו הכספי, לרבות ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שלו, ואת שאר הנסיבות הצריכות לעניין...".
בשאלה צויין כי "...ואף הגדיל לעשות וסיפר למר כהן שלדעתו הוא זכאי להטבות מיסוי מסוימות בקשר על ההשקעה הנל, שפורטו במהלך השיחה." אבי, יועץ ההשקעות, לא 'הגדיל לעשות' אלא מחוייבת לעשות זאת במסגרת חובת הזהירות. פועל יוצא הוא שאם לא היה עושה זאת, אז היה עובר על חובת הזהירות.
ולענייננו, בתשובה ב' שהתקבלה כנכונה, נכתב כי הסיבה לכך שאבי עלול להיחשב כמי שהפר את חובת הזהירות היא שהוא בחר להתייחס להיבטי המס אך לא ביצע בירור מקיף, וניתן להסיק מזה שאם לא היה בוחר להתייחס להיבטי המס, לא היה צורך לבצע בירור מקיף ואז לא היה מפר את חובת הזהירות. הטענה שלי היא שבכל מקרה על פי חובת הזהירות, חובה עליו להתייחס גם להביטי המיסוי וגם לבצע בירור ויעוץ מקצועי ומקיף.
יתרה מכך, בתשובה ב' נכתב כי אבי עלול להיחשב כמי שהפר את חובת הזהירות, כשבפועל הוא בהכרח הפר אותה (ולא עלול), וזאת מאחר ו "...התברר למר כהן כי לאור מעמדו המיסויי אותן הטבות מס שציין אבי אינן חלות בעניינו...". בפועל מר כהן קיבל מידע שגוי מבעל הרישיון.
לאור כל זאת בחרתי לפסול את תשובה ב', ומאחר ואין חולק שגם טענות א,ג,ד אינן נכונות, הרי שסימנתי את תשובה ה כתשובה הנכונה ביותר - כל ההיגדים האחרים שגויים.
דגשים בנושא ערעורים:
1. ניתן להגיש ערעור עד 30 יום מפרסום הציונים.
2. מספרי השאלות והתשובות הינם לפי גרסת המאסטר (זהו גם המספור לפיו יש להגיש את הערעור).
3. רק נבחן שנכשל יכול להגיש ערעור על שאלה שבה טעה.
4. אם הערעור מתקבל, הוא תקף גם למי שלא הגיש את הערעור.
5. אם הערעור הוא לקבלת תשובה נוספת, הרי שהוא רלוונטי רק למי שסימן את אותה תשובה.
6. דגשים נוספים והנחיות לאופן הגשת הערעור בקישור זה.
7. לכל ערעור מצורף קישור לקבוצת וואטאפ לטובת ריכוז כל מי שרלוונטי לאותה שאלה, על מנת לחלוק בעלות הערעור.