תלמידים יקרים!
מספר ימים לאחר כל מועד בחינה של רשות ניירות ערך, הבחינה עולה לאתר שלהם - למאגר בחינות הרשות.
בשלב הראשון הבחינה עולה בלי התשובות, ואנחנו נפרסם בעמוד זה את הבחינה עם התשובות שאנחנו חושבים שיתקבלו.
לאחר פרסום הציונים מעלה הרשות לאותו אתר את הבחינות שוב- רק הפעם עם דף סופי שבו התשובות הרשמיות שהתקבלו.
בשלב זה נוכל לפרסם כאן אם אנחנו חושבים שיש מקום לערעור, ובמידה וכן, נציע נוסח וגם נסביר על התהליך.
הנחיות לתהליך הגשת הערעור ודגשים חשובים ניתן למצוא בקישור זה - חשוב לקרוא בעיון!
בהצלחה!
מקצועית א' (29/12/2024) - לחצו להורדת הבחינה
שאלה 4 (על פי גרסת המאסטר)
קרן הנאמנות "תנופה" (!)C2" משקיעה מזה שנים את מרבית נכסיה במניות יתר ואג"ח קונצרניות בסיכון גבוה כשלחלקם יש סחירות יומית דלה. כתוצאה מהמצב הביטחוני הקרן סבלה מפידיונות משמעותיים בחודש אוקטובר 2024 וסך נכסי הקרן ירדו בחודש זה בכ- 50% לשווי של 50 מיליון ₪.
בהסתמך על נתונים אלה, איזו מהטענות הבאות היא הנכונה ביותר?
א. על מנת לספק נזילות ולהימנע מירידה חדה במחיר יחידות הקרן, על מנהל הקרן למכור את הנכסים בעלי הסחירות הגבוהה ולהימנע מלמכור נכסים בעלי סחירות דלה.
ב. על מנת לשמור על המשקיעים הנשארים בקרן, מנהל הקרן מחויב למכור את נכסי הקרן באופן ובמשקל שווה.
ג. שיעור נכסי הסיכון שבקרן יעלה בתום החודש.
ד. על מנת לשמור על המשקיעים הנשארים בקרן, על מנהל הקרן למכור נכסים באופן פרופורציונלי, גם אם הדבר כרוך בירידה משמעותית במחירם.
ה. בסיטואציה הנוכחית מנהל הקרן יכול לבקש מהבורסה לעצור פידיונות ביחידות הקרן על מנת להימנע מפגיעה במשקיעים.
התשובה שהתקבלה הינה תשובה ד' ומטרת הערעור היא לקבל בנוסף את תשובה א'.
נוסח מוצע לערעור:
שלום רב.
בשאלה מתוארת קרן נאמנות שסבלה מפידיונות משמעותיים וסך נכסיה ירדו באופן משמעותי.
בתשובה א' מתבקש מנהל הקרן לספק נזילות ולהימנע מירידה חדה במחיר יחידות הקרן והדרך המוצעת נותנת עדיפות למכירת הנכסים בעלי הסחירות הגבוהה על פני אלו בעלי הסחירות הנמוכה.
אדגיש כי איננו נדרשים לקבוע האם זו הפעולה בה ראוי שינקוט מנהל הקרן, אלא רק האם דרך הפעולה המוצעת בתשובה עונה על הצורך המוגדר בה - וזה אכן מתקיים, ואסביר.
דרך הפעולה המוצעת אכן עונה על שתי הדרישות – מכירת נכסים אכן תביא לנזילות, וככל שסחירות נכס מסוים גבוהה יותר, סביר יותר שמכירתו על ידי מנהל הקרן תפגע פחות במחירו. מכירה של ניירות ערך לא סחירים, סביר שתביא לירידה משמעותית במחיריהם ומכאן לירידה נגררת במחיר היחידה של הקרן, כך שאכן מכירת ניירות הערך הסחירים תעזור להימנע מירידת מחירים חדה.
מסיבות אלו בחרתי בתשובה א' כתשובה נכונה, אודה לבדיקתכם.
להצטרפות לקבוצת וואטסאפ לערעור על שאלה 4: https://chat.whatsapp.com/BAua0RsXxCsLC3iQyUDwcu
שאלה 5 (על פי גרסת המאסטר)
איזה מההיגדים הבאים הוא הנכון ביותר בהתייחס לרשימת השימור שבבורסה בתל אביב?
א. כללי השימור חלים על מניות מדד יתר המניות בלבד.
ב. נתוני שיעור ושווי החזקות הציבור בחברות נבדקים במהלך השנה בסוף כל רבעון.
ג. טרם העברת ני"ע לרשימה, הבורסה נותנת אורכה של חצי שנה לחברה שאיננה עומדת בכללי השימור לפעול לעמידה בכללים.
ד. העברה לרשימת השימור היא על סמך אי עמידה בדרישות פעילות עסקית בלבד.
ה. ברשימת השימור נכללים כתבי אופציות ואיגרות חוב.
התשובה שהתקבלה הינה תשובה ג' ומטרת הערעור היא לקבל בנוסף את תשובה ה'.
נוסח מוצע לערעור:
שלום רב.
על פי כללי המסחר, במקרה בו הועברו מניות לרשימת השימור, יועברו גם ניירות הערך ההמירים לאותן מניות – קרי כתבי אופציה ואיגרות חוב להמרה.
על פי מילון המונחים שבאתר הבורסה, תחת סעיף ניירות ערך המירים, כתוב כך:
איגרת חוב להמרה (אג"ח המרה) היא, למעשה, איגרת חוב המשולבת עם כתב אופציה הניתן להמרה למניה.
מאחר ואיגרת חוב להמרה היא קודם כל איגרת חוב, הרי שטענה ה' נכונה, אכן ברשימת השימור נכללים כתבי אופציות ואיגרות חוב.
מאחר ואנו נדרשים לבחור בתשובה הנכונה ביותר, התלבטתי בין תשובה ג' לתשובה ה'.
אסביר מדוע בחרתי לבסוף שלא לסמן את תשובה ג': על פי כללי המסחר ישנן שתי עילות להעברת מניה לרשימת השימור – דרישה כמותית ודרישת פעילות. בגין דרישה כמותית אכן נותנת הבורסה אורכה של חצי שנה, אך בגין אי עמידה בדרישת הפעילות, לא קיימת אורכה שכזו והמניה עוברת לרשימת השימור סמוך לאחר שפרסמה דיווח מיידי.
מאחר ובתשובה ג' אין התייחסות לסוג הדרישה (כמותית או פעילות) ולכן על מנת שתהיה טענה נכונה עליה להיות נכונה לשני סוגי הדרישות, והיא אינה.
אודה לבחינת קבלת תשובה ה' כתשובה נכונה.
להצטרפות לקבוצת וואטסאפ לערעור על שאלה 5: https://chat.whatsapp.com/Bq2BuUtmU9KIGs8wdAksYY
שאלה 17 (על פי גרסת המאסטר)
מה מהבאים יכול להביא לעלייה מיידית במח"מ של איגרת חוב קונצרנית?
א. אקס פידיון קרן חלקי.
ב. עליית התשואה לפידיון באיגרת.
ג. העלאת ריבית במשק.
ד. אקס ריבית.
ה. כל התשובות האחרות שגויות; מח"מ האיגרת יורד תמיד עם הזמן שחולף.
התשובה שהתקבלה הינה תשובה א' ומטרת הערעור היא לקבל בנוסף את תשובה ד'.
נוסח מוצע לערעור:
שלום רב.
בשאלה התבקשנו לבחור באירוע שיכול (לא חייב) להביא לעלייה מיידית במח"מ איגרת.
אין חולק על כך שאירוע אקס פידיון קרן חלקי יביא לעליה במח"מ, אך גם אירוע אקס ריבית יביא לכך. להלן דוגמה חישובית.
על פי הנוסחה בדף הנוסחאות, חישוב המח"מ מתבצע על ידי חלוקת הערך הנוכחי ה'משוקלל' (בו כל תזרים עתידי מוכפל במספר השנים שנותרו עד לקבלתו) בערך הנוכחי ה'רגיל' (המבטא את מחיר האיגרת).
נניח שלפנינו איגרת חוב שקלית המחלקת קופון של 5% מידי סוף שנה (ב- 31 לדצמבר) ונפדית בתשלום אחד בסוף 2025.
נניח שתשואת האיגרת ביום הקום (סוף שנת 2024) היא 5%.
הערך הנוכחי המשוקלל הינו 100 (בקירוב) ומחיר האיגרת הוא 105. מח"מ האיגרת יוצא 0.952.
מיד לאחר תאום השער (אקס קופון), התשואה לפדיון עדיין 5%. הערך הנוכחי המשוקלל הוא עדיין 100 (בקירוב) אך המחיר כעת הוא 100, כלומר המח"מ הוא עכשיו 1 שנה.
ביום קום קופון, משקל הקופון המיידי הוא בקירוב 0, כך שביום האקס הערך הנוכחי ה'משוקלל' נשאר כמעט אותו הדבר. מחיר האיגרת לעומת זאת יורד בגובה הקופון, כך שהערך הנוכחי ה'רגיל' קטן.
התוצאה היא שבחישוב המח"מ המונה כמעט ולא השתנה בעוד המכנה ירד, לכן המח"מ גדל.
גם אם השפעת אירוע אקס פידיון מהותית יותר ביחס להשפעת אקס ריבית, אין זה משהו שהתבקשנו להתייחס אליו בשאלה. עלינו היה רק לבחור באירוע שעשוי להביא לעלייה מיידית במח"מ – וזה מתרחש בשניהם.
לאור זאת אבקש לבחון קבלת תשובה ד' כתשובה נכונה נוספת.
להצטרפות לקבוצת וואטסאפ לערעור על שאלה 17 ד': https://chat.whatsapp.com/KaXlP3Et8872kWO73vlSTA
שאלה 17 (על פי גרסת המאסטר)
מה מהבאים יכול להביא לעלייה מיידית במח"מ של איגרת חוב קונצרנית?
א. אקס פידיון קרן חלקי.
ב. עליית התשואה לפידיון באיגרת.
ג. העלאת ריבית במשק.
ד. אקס ריבית.
ה. כל התשובות האחרות שגויות; מח"מ האיגרת יורד תמיד עם הזמן שחולף.
התשובה שהתקבלה הינה תשובה א' ומטרת הערעור היא לקבל בנוסף את תשובה ג'.
נוסח מוצע לערעור:
שלום רב.
לשינויים בריבית השוק יש השפעה על התשואה לפדיון של איגרות החוב ומכאן שעל המח"מ שלהן. במצב בו השוק ציפה, לדוגמה, לעליית ריבית של 0.5% והעלאת הריבית בפועל הייתה 0.25%, תביא לירידה בתשואות לפדיון של איגרות החוב ולעלייה במח"מ. מאחר והודעת הריבית על ידי בנק ישראל מתקיימת בימי שני בשעה 16:00, הרי שזה בשעות המסחר ולכן התגובה יחסית מיידית.
מאחר ובשאלה התבקשנו לבחור באירוע שיכול (לא חייב) להביא לעלייה מיידית במח"מ איגרת, מספיקה דוגמה אחת שבה הדבר יתרחש, וזה עונה על ההגדרה של 'יכול'.
לאור זאת אבקש לבחון קבלת תשובה ג' כתשובה נכונה נוספת.
להצטרפות לקבוצת וואטסאפ לערעור על שאלה 17 ג': https://chat.whatsapp.com/IodDEKEYWUlJgNLr4etzDD
כלכלה (04/11/2024) - לחצו להורדת הבחינה
נמצאה שאלה אחת עליה אנו מאמינים שניתן לערער.
מדובר בשאלה 14, בה התקבלה תשובה א', ולדעתנו גם תשובה ב' צריכה להתקבל כנכונה.
ראשית עברו על ההנחיות לתהליך הגשת הערעור.
במסגרת תהליך הערעור תתבקשו להזין נוסח לערעור, להלן הנוסח המוצע על ידינו. כמובן, לשיקולכם אם להשתמש בו כפי שהוא או לא.
להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ לערעור: https://chat.whatsapp.com/IdXQ3mqkqZOLoOqGLo87Du
שלום רב.
ברצוני לערער על שאלה 14 (לפי גרסת המאסטר) ולבקש בחינת קבלת תשובה ב' כתשובה נכונה.
על פי הדרך הראשונה המוצעת, הגדלת הצריכה הציבורית בגודל הפער הדיפלציוני ללא שינוי בגובה המסים, המשק בהכרח יגיע לשיווי משקל בתעסוקה מלאה, ולא יווצר פער אינפלציוני. זו תמיד תהיה תוצאת הדרך הראשונה, ללא תלות בגודל המכפיל הקיינסיאני.
על פי הדרך השניה, הורדת המסים בגודל הפער הדיפלציוני, המשק כלל לא יגיע לתעסוקה מלאה ויישאר באבטלה, וזאת לאור השפעת המסים שהינה חלקית בשל הנטייה השולית לצרוך שהיא קטנה מ- 1. גם במקרה הנ"ל זו תמיד תהיה התוצאה, ללא תלות בגודל המכפיל הקיינסיאני.
על מנת שיווצר פער אינפלציוני, על התוצר בשיווי משקל לגדול מעבר לתוצר תעסוקה מלאה, ובשני הדרכים המוצעות תוצאה זו היא בלתי אפשרית.
אם כך, טענה ב', לפי לא יתכן מקרה בו המשק יגיע למצב של פער אינפלציוני הינה נכונה.
אודה לבדיקתכם.
חשבונאות (07/11/2024) - לחצו להורדת הבחינה
שימו לב! בבחינה המפורסמת בחשבונאות כל התשובות הנכונות הן א', ואלו גם התשובות הרשמיות שמתקבלות לבסוף.
מימון וסטטיסטיקה (11/11/2024) - לצערנו לא נמצאו שאלות לערעור.
אתיקה (14/11/2024) - טרם פורסמה הבחינה
מועדי א'
כלכלה (17/09/2024) - לחצו להורדת הבחינה
לאחר מעבר על הבחינה ועיון בתשובות שהתקבלו על ידי הרשות, אנחנו מאמינים שיש מקום לערער על שאלה 8.
מוזמנים להצטרף לקבוצת הוואטסאפ למערערים: https://chat.whatsapp.com/GOPRvAbJInqHE3RnbLxZzy
נוסח הערעור
שלום רב, ברצוני לערער על שאלה 8.
בשאלה זו מובאות שתי הצעות - מכס בסכום קבוע על כל בקבוק מיובא ומס בסכום קבוע על כל בקבוק נצרך.
בשתי ההצעות המחיר לצרכן עולה בגובה המס המוטל (בין אם מדובר במכס ובין אם במס על יחידה נצרכת), ומאחר ונתון כי גובה המס שווה לגובה המכס, הרי שבשתי הדרכים המחיר לצרכן יעלה באותה מידה והתוצאה היא שהכמות הנצרכת בשני המקרים תהיה זהה כך שהצמצום בצריכת האלכוהול יהיה זהה.
המקרה היחיד שבו הצעה 2 תביא לצמצום רב יותר בצריכה הוא כאשר המכס בהצעה 1 יביא לביטול היבוא, אך אם עלינו לקחת מקרה זה כאפשרות הרי שזה פוסל את כל התשובות בשאלה מכיוון שאין תשובה חד משמעית - יכול להיות שהמכס יבטל את היבוא והצעה 2 תביא לצמצום רב יותר בצריכה, וגם יכול להיות שהיבוא ימשיך להתקיים גם אחרי המכס ואז הצמצום בצריכה יהיה זהה.
לסיכום, או שאין כלל תשובה נכונה בשאלה זו או שיש לבחון קבלת תשובה א' כנכונה.
חשבונאות (19/09/2024) - לחצו להורדת הבחינה
שימו לב! בבחינה המפורסמת בחשבונאות כל התשובות הנכונות הן א', ואלו גם התשובות הרשמיות שמתקבלות לבסוף.
לצערנו, לאחר שעברנו על הבחינה, לא מצאנו שאלה לערעור.
מימון וסטטיסטיקה (23/09/2024) - לחצו להורדת הבחינה
לצערנו, לאחר שעברנו על הבחינה, לא מצאנו שאלה לערעור.
אתיקה (26/09/2024) - לחצו להורדת הבחינה
לצערנו, לאחר שעברנו על הבחינה, לא מצאנו שאלה לערעור.
דגשים בנושא ערעורים:
1. ניתן להגיש ערעור עד 30 יום מפרסום הציונים.
2. מספרי השאלות והתשובות הינם לפי גרסת המאסטר (זהו גם המספור לפיו יש להגיש את הערעור).
3. רק נבחן שנכשל יכול להגיש ערעור על שאלה שבה טעה.
4. אם הערעור מתקבל, הוא תקף גם למי שלא הגיש את הערעור.
5. אם הערעור הוא לקבלת תשובה נוספת, הרי שהוא רלוונטי רק למי שסימן את אותה תשובה.
6. דגשים נוס פים והנחיות לאופן הגשת הערעור בקישור זה.
7. לכל ערעור מצורף קישור לקבוצת וואטאפ לטובת ריכוז כל מי שרלוונטי לאותה שאלה, על מנת לחלוק בעלות הערעור.