תלמידים יקרים!
מספר ימים לאחר כל מועד בחינה של רשות ניירות ערך, הבחינה עולה לאתר שלהם - למאגר בחינות הרשות.
בשלב זה הבחינה עולה בלי התשובות, ואנחנו נפרסם בעמוד זה את הבחינה עם התשובות שאנחנו חושבים שיתקבלו.
רק לאחר פרסום הציונים מעלה הרשות לאתר שלה את הבחינות יחד עם התשובות הרשמיות ואז נוכל לפרסם כאן אם אנחנו חושבים שיש מקום לערעור, ובמידה וכן, נציע נוסח וגם נסביר על התהליך.
בהצלחה!
מקצועית א' - פורסמה הבחינה, ללא תשובות רשמיות.
התשובות המסומנות בעותק המצורף הינן התשובות שאנו, באורין שפלטר, מאמינים שיתקבלו.
לאחר פרסום הציונים והתשובות שהתקבלו בפועל, נעלה לכאן המלצות לערעור, באם יהיו כאלו.
בהצלחה!
לחצו להורדת עותק הבחינה עם תשובות אורין שפלטר
לצערנו במועדי ב' בכלכלה, מימון ואתיקה - לא נמצאו שאלות עליהן אנו רואים לנכון להמליץ לערעור.
בחשבונאות, אנו ממליצים על שאלה אחת לערעור - קבלת תשובה נוספת (ג') בשאלה 14:
שימו לב שהערעור רלוונטי אך ורק למי שסימן ג' בשאלה זו.
נוסח מומלץ לערעור:
בשאלה 14 (גרסת המאסטר), הוצגו ארבעה היגדים והתבקש לבחור אילו מבין ההיגדים נכון בהתאם להנחיות תקן חשבונאות בינלאומי מספר 38 בדבר נכסים בלתי מוחשיים.
התשובה לשיטתכם הינה תשובה א' ("היגד IV בלבד").
אציין כי אין מחלוקת כי היגדים I ו-II אינם נכונים וכי היגד IV נכון.
אני טוען כי יש לקבל בנוסף, גם את תשובה ג': "היגדים III ו- IV בלבד", וזאת מן הטעם שיפורט להלן:
היגד III כפי שמופיע בבחינה קובע כי "על פי תקן חשבונאות בינלאומי מספר 38, צוות עובדים מיומן יכול לעמוד בהגדרת נכס בלתי מוחשי".
מהשימוש במילה "יכול" בהיגד III לעיל, ניתן להסיק כי אין חובה שצוות עובדים מיומן יעמוד תמיד בהגדרה של נכס בלתי מוחשי, אלא די בכך שיתכנו מקרים בהם ניתן יהיה, בתנאים מסוימים, להכיר בצוות עובדים מיומן כנכס בלתי מוחשי על- מנת שהיגד זה יהא נכון.
תקן חשבונאות בינלאומי 38- נכסים בלתי מוחשיים, קובע בסעיף 15 כי "ייתכן שלישות יש צוות עובדים מיומן והיא תוכל לזהות מיומנויות עובדים תוספתיות אשר יביאו להטבות כלכליות עתידיות בעקבות ההכשרה. הישות יכולה לצפות שהעובדים ימשיכו להעניק את המיומנויות שלהם לטובת הישות. אולם בדרך כלל, שליטת הישות על ההטבות הכלכליות העתידיות החזויות לנבוע מצוות עובדים מיומן ומהכשרתם, אינה מספקת על- מנת שפריטים אלו יקיימו את ההגדרה של נכס בלתי מוחשי ... לא סביר שכישרון ניהולי מסוים או כישרון טכני מסוים יקיימו את ההגדרה של נכס בלתי מוחשי, אלא אם, השימוש בהם והשגת ההטבות הכלכליות העתידיות החזויות מהם מוגנים על-ידי זכויות משפטיות, והם מקיימים גם את החלקים האחרים של ההגדרה"
לפיכך, הרי שבמסגרת החריג המצוין בסיפא של סעיף 15 בתקן חשבונאות בינלאומי 38 לעיל, היגד III בשאלה המדוברת: "צוות עובדים מיומן יכול לעמוד בהגדרת נכס בלתי מוחשי", נכון גם הוא (וזאת, בנוסף להיגד מספר IV).
על- כן, אבקש לקבל גם את תשובה ג' בשאלה שבנדון, כתשובה נכונה.
חשבונאות מועד א' - לחצו להורדת גרסת המאסטר - בגירסה זו בכל שאלה תשואה א' נכונה.
להלן נוסח הערעור המוצע עבור ארבע השאלות בהן אנו מאמינים כי קיימת התכנות לקבלת הערעור - 1,8,10,12.
הנחיות לתהליך הגשת הערעור ודגשים חשובים ניתן למצוא בקישור זה - חשוב לקרוא בעיון!
שימו לב שישנם שני סוגי ערעורים:
1) פסילת התשובה שהתקבלה - ערעור כזה רלוונטי לכל מי שטעה בשאלה הזו, לא משנה מה סימן.
2) בקשה לקבלת תשובה נוספת - ערעור כזה רלוונטי רק למי שטעה וסימן את התשובה הנוספת אותה מבקשים בערעור שתתקבל.
מספרי השאלות והתשובות המובאים כאן הינם לפי הגרסה שפורסמה ע"י הרשות, כפי שנדרש להזין בעת הגשת הערעור.
שאלה 1
בשאלה זו הערעור הוא על פסילת התשובה שהתקבלה ולמעשה פסילת השאלה כולה.
נוסח מומלץ לערעור:
שאלה זו עוסקת בהשפעה של אירועים שהתרחשו בחברת "מור" על תזרים המזומנים של החברה .
התשובה לשיטתכם הינה תשובה א' ("קיטון בפעילות שוטפת בסך 10,300 ש"ח, גידול בפעילות השקעה בסך 10,300 ש"ח"
אני טוען כי תשובה זו אינה נכונה וכי אף אחת מהתשובות שהוצגו אינה נכונה מן הטעם שיפורט להלן:
רווח הון שנוצר לחברה ממכירת רכוש קבוע בסך 13,750 ש"ח וכן הוצאות הפחת בסך 3,450 ש"ח אינם משפיעים כלל על תזרים מזומנים מפעילות שוטפת. במבחן הנוכחי ממועד 4/2023 בשאלה 5 מתואר אירוע של הכרה בחוב אבוד ועדכון יתרת ההפרשה לחובות מסופקים. באירוע זה, החברה הכירה בהוצאות לחומ"ס בסך 12,000 ש"ח (חישוב לפי מעגל הלח"מ). לפי תשובה א' שהתקבלה כנכונה: "תזרים מזומנים מפעילות שוטפת לא ישתנה" (למרות שנדרש לבצע רישום התאמה של הוצאות לחובות מסופקים בסימן פלוס).
לחיזוק טענתי, אביא דוגמאות ממבחני העבר: מבחן ממועד 11/2020, בשאלה מספר 12 מתוארות שלוש עלויות שהוכרו בחברה. עלות מספר 2: "הוצאות פחת בגין מכונה", לפי תשובה ה' שהתקבלה כנכונה, עלות זו אינה משפיעה על תזרים מזומנים מפעילות שוטפת.
בנוסף, מבחן ממועד 7/2020, בשאלה מספר 20 מתואר אירוע של מכירת מכונה ברווח הון של 10,000 ש"ח (תמורה 100,000 ש"ח לעומת ערך בספרים של 90,000 ש"ח). לפי תשובה ב' שהתקבלה כנכונה, תזרים מזומנים מפעילות שוטפת יישאר ללא שינוי.
לבסוף, במבחן 11/2022 בשאלה מספר 16, השאלה הייתה במפורש על ההתאמות לרווח או הפסד (ולא על ההשפעה על תזרים המזומנים).
מכיוון שאין תשובה נכונה, אבקש לפסול את השאלה ולקבל את כל התשובות כנכונות.
שאלה 8
בשאלה זו הערעור הוא על קבלת תשובה נוספת (ב'), כך שהערעור רלוונטי רק למי שסימן תשובה זו.
נוסח מומלץ לערעור:
בשאלה זו הוצגו ארבעה נכסים והתבקש לבחור אילו מבין הנכסים מסווג/ים כנכסים בלתי מוחשיים נפרדים של החברה.
התשובה לשיטתכם הינה תשובה א': "אף אחד מהנכסים"
אני טוען כי יש לקבל בנוסף, גם את תשובה ב': "נכס II בלבד" ("כוח עבודה שנרכש במסגרת רכישת חברת בת"), וזאת מן הטעם שיפורט להלן:
תקן חשבונאות בינלאומי 38- נכסים בלתי מוחשיים, קובע בסעיף 15 כי "ייתכן שלישות יש צוות עובדים מיומן והיא תוכל לזהות מיומנויות עובדים תוספתיות אשר יביאו להטבות כלכליות עתידיות בעקבות ההכשרה. הישות יכולה לצפות שהעובדים ימשיכו להעניק את המיומנויות שלהם לטובת הישות. אולם בדרך כלל, שליטת הישות על ההטבות הכלכליות העתידיות החזויות לנבוע מצוות עובדים מיומן ומהכשרתם, אינה מספקת על- מנת שפריטים אלו יקיימו את ההגדרה של נכס בלתי מוחשי ... לא סביר שכישרון ניהולי מסוים או כישרון טכני מסוים יקיימו את ההגדרה של נכס בלתי מוחשי, אלא אם, השימוש בהם והשגת ההטבות הכלכליות העתידיות החזויות מהם מוגנים על-ידי זכויות משפטיות, והם מקיימים גם את החלקים האחרים של ההגדרה"
לפיכך, הרי שבמסגרת החריג המצוין בסיפא של סעיף 15 בתקן חשבונאות בינלאומי 38 לעיל, נכס II בשאלה המדוברת: "כוח עבודה שנרכש במסגרת רכישת חברת בת", עשוי להוות נכס בלתי מוחשי ועל- כן, יש לקבל גם את תשובה ב' בשאלה שבנדון, כתשובה נכונה.
שאלה 10
בשאלה זו הערעור הוא על פסילת התשובה שהתקבלה ולמעשה פסילת השאלה כולה.
נוסח מומלץ לערעור:
שלום רב.
ברצוני לערער על שאלה מס׳ 10 בגרסת המאסטר על חברת 'מימונים׳ בה נדרשתי לחשב את סך הוצאות הנהלה וכלליות של החברה לשנת 2021.
על מנת לבצע את החישוב הייתי מוכרח בין היתר להתייחס לנתונים נוספים מס׳: 3 ו-5
בנתון מס׳ 3 רשום שישנה עלית שכר של 12% לעובדי שיווק ומכירה וכתוצאה מכך בחישוב הסופי מתקבל שסך כל הוצאות השכר בשנת 2021 הינן: 282,807 - 11 חודשים לפי 23,450 וחודש 12 לפי 24,857.
בנתון מס׳ 5 רשום במפורש שהוצאות השכר (גם פחת ריהוט ואחזקת משרד) מתחלקות באופן שווה בין המחלקות - משמע יש לקחת את סך כל הוצאות השכר ולחלק ב -2. מכאן שהעמסה על מחלקת הנהלה וכלליות הינה - 141,403.5 שח.
בחישוב סופי סך כל ההוצאות הנהלה וכלליות שווה 509,928.5 ואין תשובה נכונה.
יש כאן אי הבנה וסתירה בין נתון 3 לבין נתון 5 ולכן יש לפסול את כל השאלה.
שאלה 12
בשאלה זו הערעור הוא על קבלת תשובה נוספת (ד'), כך שהערעור רלוונטי רק למי שסימן תשובה זו.
נוסח מומלץ לערעור:
ברצוני לערער על שאלה מס׳ 12 בגרסת המאסטר על חברת ארכיב בה נדרשתי לסמן אלו אירועים יגדילו את היחס השוטף.
באירוע מס׳ 1 רשום שהחברה נטלה הלוואה לפירעון ב 6 תשלומים חודשיים שישמשו לרכישת מלאי.
קיימת בעיית ניסוח בשאלה מכיוון שלא מצוין תאריכים ולא ברור אם ההלוואה נפרעה או לא באותה התקופה.
ניתן להבין כי יש להתייחס לתוצאה הסופית של האירוע באם התרחש כולו באותה שנה, וכך בפתרון התרגיל כאשר לוקחים הלוואה לזמן קצר ופורעים את ההלוואה באותה התקופה - נכסים שוטפים והתחייבויות שוטפות יגדלו ולאחר מכן יקטנו באותו סכום ההלוואה ולכן לבסוף היחס השוטף יישאר ללא שינוי.
להבדיל מאירוע מס׳ 4 בו התשובה הינה חד משמעית שהיחס השוטף יגדל ללא קשר אם מתייחסים לפירעון החובות או לא.
לכן, אבקש לבחון קבלת תשובה ד׳ כתשובה נוספת, לפיה רק אירוע 4 בהכרח יגדיל את היחס השוטף.
מימון מועד א' - לחצו להורדת גרסת המאסטר של הבחינה.
לצערנו לא מצאנו מקום לערעור בבחינה במימון.
כלכלה מועד א' - לחצו להורדת גרסת המאסטר של הבחינה.
להלן נוסח הערעור המוצע עבור שתי שאלות בהן אנו מאמינים כי קיימת התכנות לקבלת הערעור.
הנחיות לתהליך הגשת הערעור ודגשים חשובים ניתן למצוא בקישור זה - חשוב לקרוא בעיון!
כמובן שהערעור אפשרי רק למי שטעה בשאלות אלו.
מספרי השאלות והתשובות המובאים כאן הינם לפי הגרסה שפורסמה ע"י הרשות, כפי שנדרש להזין בעת הגשת הערעור.
מוזמנים להצטרף לקבוצת וואסטאפ לטובת הערעור - https://chat.whatsapp.com/IYs9aVRdkOy2FLE5AwQh9r
שאלה 10
בשאלה זו הערעור הוא על קבלת תשובה נוספת (ג'), כך שהערעור רלוונטי רק למי שסימן תשובה זו.
נוסח מומלץ לערעור:
שלום רב.
ברצוני לערער על שאלה זו בטענה כי ישנה תשובה נוספת אותה יש לקבל כנכונה:
התשובה לפיה כאשר ייצור X גדל, גדלה גם סך הכול הכמות שיש לוותר עליה ממוצר Y.
טענה זו מתייחסת לעלות האלטרנטיבית הכוללת (או סך העלות האלטרנטיבית).
ככלל בעקומת התמורה, ייצור של כל מוצר מחייב ויתור על כמות מסוימת מהמוצר השני וכך גם במקרה זה. על כן, הגדלת הכמות המיוצרת ממוצר X תקטין את הכמות המיוצרת ממוצר Y ובהכרח תביא לעליה בהוצאה האלטרנטיבית הכוללת בייצור X, שהיא סך הכמות שיש לוותר עליה ממוצר Y.
כמובן שאנו מניחים שהמשק מצוי על גבי עקומת התמורה, וניתן להסיק שגם מחבר השאלה מניח זאת לאור קבלת התשובה הנכונה שהעלות האלטרנטיבית השולית תגדל גם היא, וכמובן מתוצאות שאלה 7 (לפי גרסת המאסטר) גם בה קיימת הנחת ייצור יעיל.
לאור זאת, אבקש לשקול גם תשובה זו כתשובה נכונה.
שאלה 19
בשאלה זו הערעור הוא על פסילת התשובה שהתקבלה (ב') ולמעשה פסילת השאלה כולה מאחר ולשיטתנו אין שם תשובה נכונה.
נוסח מומלץ לערעור:
שלום רב.
ברצוני לערער על שאלה זו בטענה כי התשובה שהתקבלה (ב' לפי גרסת המאסטר) אינה נכונה, ועל כן למעשה אין בשאלה זו תשובה נכונה ולכן יש לקבל את כולן.
נטען בתשובה שהתקבלה שאם המשק הוא פתוח ויש לו עודף יצוא, לא יתכן כי ההשקעה המקומית הנקייה תהיה גדולה מסך החיסכון של הסקטור הפרטי (אישי + עסקי).
אטען כי הדבר בהחלט יתכן – והמסקנה תהיה שתקציב הממשלה מצוי בעודף והחסכון הציבורי חיובי.
למשל, עודף יצוא של 100, השקעה מקומית נקייה 100, חיסכון סקטור פרטי (אישי + עסקי) 80.
אפשרי בהחלט כאשר החסכון הציבורי יהיה 120.
דוגמה זו היא אחת מיני אין ספור, אך היא מספיקה על מנת להפריך את הטענה שהדבר לא יתכן.
על יתר התשובות ככל הנראה קיימת הסכמה שאינן נכונות (לאור זאת שלא התקבלו כנכונות), אך למען הסר ספק:
תשובה א' (לפי גרסת המאסטר) אינה נכונה מפני שיש תלות במצב המשק. כאשר המשק פתוח ומתקיים עודף יבוא המצב המתואר יכול להתקיים.
תשובה ג' (לפי גרסת המאסטר) אינה נכונה מכיוון שההשקעה המקומית הנקייה יכולה (כדוגמה) להיות שווה לחסכון הסקטור הפרטי אם עודף היבוא שווה בגודלו לגירעון בתקציב הממשלה.
תשובה ד' (לפי גרסת המאסטר) אינה נכונה מכיוון שבמשק סגור שבו עודף בתקציב הממשלה, ההשקעה הנקייה חייבת להיות גדולה מסך החיסכון של הסקטור הפרטי.
תשובה ה' (לפי גרסת המאסטר) אינה נכונה מכיוון שכאשר מתקיים עודף יבוא, ההשקעה המקומית הנקייה תהיה גדולה מההשקעה הנקייה של המשק, ולא להיפך.
על פניו, אין תשובה נכונה מבין החמש המוצעות.