שלום לכל נבחני מקצועית א'.
להלן הליך הגשת הערעור והמלצותינו לשאלות עליהן אנו מאמינים כי ניתן לערער בסיכוי סביר.
כמה דגשים חשובים:
- ניתן להגיש ערעור תוך 30 יום מיום פרסום הציונים (כלומר עד ה- 26/01/2018).
- רק תלמיד שניגש לבחינה ונכשל יכול להגיש ערעור.
- רק תלמיד שטעה בשאלה יכול להגיש ערעור על אותה שאלה.
- ניתן להגיש בו זמנית ערעור על מספר שאלות.
- עלות ערעור היא כעלות בחינה.
- התשובות לערעור מתקבלות לרוב עד כחודש לאחר הגשתו. התשובה ניתנת למי שהגיש את הערעור.
- במידה והערעור נדחה... הכסף לא יושב ולא ניתן לערער בשנית.
- במידה והערעור מתקבל, הסכום ששולם יוחזר והנקודות ינתנו לכל מי שטעה באותה שאלה - גם אם לא הגיש את הערעור, לכן...
- אנו ממליצים להתארגן בקבוצות, כך שאחד יגיש וכולם יתחלקו בכסף.
אז איך מגישים את הערעור?
בשלב הראשון יש להכנס לאיזור האישי שבאתר 'מח 10', שם תוכלו להוריד את גליון התשובות שלכם.
לאחר מכן, במאגר בחינות הרישוי תוכלו להוריד כקובץ את גירסה 1 של הבחינה, ואת מפתח הגרסאות שבו טבלת המרה שמציגה את מיקום השאלות בגירסאות השונות והתשובות הנכונות בכל גירסה, ביחס לגרסה 1. באופן כזה, על ידי השוואת גיליון התשובות שלכם ומפתח הגרסאות, תוכלו לדעת באילו שאלות טעיתם ועל מה ניתן להגיש ערעור.
השלב השני הוא התשלום עבור הערעור. יש לשלם את אגרת הערעור באמצעות טופס פ003.
בשלב האחרון, לאחר התשלום, יש להכנס לאיזור האישי שבאתר 'מח 10', לבחור בטופס 'בקשה לערעור' הנמצא תחת לשונית 'בקשות וטפסים' ובו להזין את תוכן הערעור.
אתם מוזמנים לעשות העתקה של המלצת המכללה או לנסח את הערעור במילים שלכם.
מספרי השאלות תואמים את המספור של גרסה 1 (זו שפורסמה באתר הרשות).
בכל המלצה התשובה המודגשת היא זו שהתקבלה על ידי הרשות לניירות ערך. תשובה המסומנת באדום היא זו שנרצה שיקבלו בנוסף.
אם אין תשובה מסומנת באדום, הערעור דן בפסילת השאלה כולה.
בהצלחה!
16. להלן שלוש טענות על אופציות (Options) וכתבי אופציה (Warrants):
I. סליקה פיזית קיימת בכתבי אופציה ואינה קיימת באופציות.
II. אפקט הדילול קיים בכתבי אופציה ואינו קיים באופציות.
III. כתבי אופציה בדרך כלל קצרות יותר מאופציות.
איזה/אילו מהטענות הנ"ל נכונה/ות?
א. טענה I בלבד.
ב. טענה II בלבד.
ג. טענות I ו- II בלבד.
ד. טענות I ו- III בלבד.
ה. טענות II ו- III בלבד.
נוסח הערעור:
שלום רב.
ברצוני לערער על השאלה בנושא ההשוואה בין אופציות וכתבי אופציה.
מאחר ולאורך כל הבחינות במקצועית א' תמיד בהקשר להתייחסות למאפייני אופציות, דובר על אלו הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, לא מן הנמנע שכאשר נתבקש להשוות בין מאפייני אופציות לכתבי אופציות, נצא מתוך נקודת הנחה שמדובר באופציות המוכרות לנו משוק ההון בארץ (כפי שגם נאמר בדרישות הכתובות בסילבוס).
לאור זאת, מאחר והסליקה של אופציות בבורסה בת"א היא כספית, הרי שסימנתי שגם טענה I נכונה (כלומר תשובה ג' נכונה).
ברור לי שבאופציות באופן כללי אפשרית סליקה כספית וגם פיסית, אך לעניות דעתי היה צורך להדגיש שמדובר באופציות ככלל, וזאת מאחר ו'הורגלנו' לברירת מחדל מסויימת.
כולי תקווה שתוכלו לקחת בחשבון את שיעור הנבחנים שסימנו טענה זו כנכונה, ותבינו שקיים כאן פער בהעברת המסר, ולא ברמת הידע של הנבחנים.
20. שני יועצי השקעות ניהלו דיון מקצועי על שימוש באופציה בכסף כביטוח כנגד שינוי במחיר נכס הבסיס לרעת המשקיע וחשיבות הדלתא כנתון במהלך תקופת החשיפה של התיק לנכס הבסיס. יועץ השקעות אחד טען כי הנתון של דלתא הוא נתון חשוב ביותר ואילו היועץ השני טען כי אין לו חשיבות כלל.
בהתייחס לנתונים שלעיל, איזו מהטענות הבאות היא הנכונה ביותר?
א. דלתא הינה נתון חשוב ביותר בכל מקרה.
ב. דלתא הינה נתון חסר משמעות למגדר סיכונים בכל מקרה.
ג. דלתא הינה נתון לא רלוונטי אם המשקיע רוכש ביטוח לתאריך מסוים בעתיד (מועד הפקיעה) ושינויים בשווי התיק במהלך תקופת החשיפה לא חשובים עבורו.
ד. מספר אופציות שיש לרכוש תמיד אינו תלוי בדלתא של האופציה.
ה. בכל מקרה יש להתחשב בגמא של האופציה כאשר רוכשים את האופציה כביטוח.
נוסח הערעור:
שלום רב.
ברצוני לערער על השאלה בנושא שני היועצים שמנהלים דיון על חשיבות הדלתא.
התשובה שבחרתי - תשובה ד' - מתבססת על כך שעל מנת לחשב את כמות האופציות הדרושות לצורך גידור יש צורך לחלק את שווי החשיפה (בש"ח) במחיר נכס הבסיס ובמכפיל.
נוסחה זו אף נמצאת בדף הנוסחאות הרשמי של הרשות לניירות ערך. בנוסחה זו אין כל התייחסות לדלתא, ומכיוון שכך מספר האופציות הנדרשות לגידור אינו תלוי בדלתא של האופציה.
כראיה נוספת, אפנה אתכם לשאלה ממועד יוני 2013, בה זוג עולים חדשים מארה"ב היו מעוניינים לגדר סכום של 1.6 מיליון ש"ח, כאשר שער החליפין דולר/שקל עמד על 4 ש"ח.
כמות האופציות שנדרשה לגידור הייתה 40, ולא הייתה כל התייחסות לדלתא או לכל מאפיין אחר, מלבד שווי האסטרטגיה, מחיר נכס הבסיס ומכפיל האופציה.
לאור זאת, אבקש לקבל גם את תשובה ד' כתשובה נכונה.
1. איזו מהטענות הבאות נוגעות לקרנות ריט המשקיעות בנדל"ן מניב ונסחרות בבורסה בת"א, שגוייה?
א. הקרן מחויבת לחלק לפחות 90% מהכנסתה החייבת כדיבידנד לבעלי המניות.
ב. רוב נכסי הקרן חייבים להיות בישראל.
ג. היקף הייזום האפשרי בקרן לא יעלה על 10%.
ד. רמת החוב המקסימלית מול הנכסים המניבים לא תעלה על 60%.
ה. כל הטענות המופיעות בתשובות האחרות נכונות.
נוסח הערעור:
בשאלה בנושא קרן ריט שבה מחפשים טענה שגויה, אסור היה לשים תשובה שבה נאמר ש"כל הטענות המופיעות בתשובות האחרות נכונות" - מאחר וזו תמיד תהיה טענה שגוייה כאשר יש טענה שגוייה מבין הארבע האחרות (כלומר יהיו שתי שגויות ששתיהן צריכות להקבל - כמו במקרה זה), ואם כל ארבע הטענות האחרות אכן נכונות, הרי הטענה הזו גם היא נכונה, ואז אין תשובה שגוייה בכל השאלה ואין מה לסמן. לאור זאת, יש לקבל גם את תשובה ה' כנכונה בשאלה זו.
הערה למערערים - מדובר בטעות במבנה השאלה והתשובות, ומנסיון העבר שלנו ערעור מסוג זה לא מתקבל ולכן גם הפעם אנחנו מאמינים שהסיכוי נמוך מאוד. עם זאת, מאחר וניתן להגיש ערעור בו זמנית על מספר שאלות, אם כבר מערערים על 16 או 20, אין בעיה להוסיף גם את שאלה 1.