לוגו אורין שפלטר לאתר התרגול
צרו קשר צרו קשר
צרו קשר
שלום לכל נבחני מקצועית א'.
להלן הליך הגשת הערעור והמלצותינו לשאלות עליהן אנו מאמינים כי ניתן לערער בסיכוי סביר.
 

 

כמה דגשים חשובים:
  • ניתן להגיש ערעור תוך 30 יום מיום פרסום הציונים.
  • רק תלמיד שניגש לבחינה יכול להגיש ערעור.
  • רק תלמיד שטעה בשאלה יכול להגיש ערעור על אותה שאלה.
  • ניתן להגיש בו זמנית ערעור על מספר שאלות.
  • עלות ערעור היא כעלות בחינה.
  • התשובות לערעור מתקבלות לרוב כחודש לאחר הגשתו. התשובה ניתנת למי שהגיש את הערעור.
  • במידה והערעור מתקבל, הסכום ששולם יוחזר והנקודות ינתנו לכל מי שטעה באותה שאלה - גם אם לא הגיש את הערעור.
  • במידה והערעור נדחה... הכסף לא יושב ולא ניתן לערער בשנית.

אנו ממליצים להתארגן בקבוצות, כך שאחד יגיש וכולם יתחלקו בכסף.
אתם מוזמנים להתארגן דרך התגובות לכתבה.

 

אז איך מגישים את הערעור?

השלב הראשון הוא התשלום. יש לשלם את אגרת הערעור באמצעות טופס פ003.
לאחר התשלום יש להכנס לאיזור האישי שבאתר 'מח 10', לבחור בטופס 'בקשה לערעור' הנמצא תחת לשונית 'בקשות וטפסים' ובו להזין את תוכן הערעור. אתם מוזמנים לעשות העתקה של המלצת המכללה או לנסח את הערעור במילים שלכם.

 

שימו לב שלפניכם שלוש המלצות להגשת ערעור.

בכולן מדובר בקבלת תשובה נוספת כתשובה נכונה, ולא פסילת שאלה.

המשמעות היא שיוכל להגיש את הערעור רק מי שסימן את התשובה הנוספת אותה נרצה שיקבלו.

בהצלחה!

 

שאלה 1

חברת ההשקעות "שום שמיר" הודיעה על כוונתה "לקפל שכבה" ולמחוק את חברת הבת הציבורית שלה "דיבור ישיר" מהמסחר בבורסה ע"י הצעת רכש לבעלי המניות מן הציבור, המחיזיקים כ- 10% מהון המניות של החברה.
כחלק מהתהליך, מתכוונת "דיבור ישיר" להקצות מניות בהיקף של 30% למשקיעים חדשים בהנחה של 25% על מחיר השוק.
בנסיבות המתוארות, איזו מהטענות הבאות היא הנכונה ביותר בהתייחס לעסקה המתוכננת?

א. העסקה מגלמת הפסד כלכלי לבעלי מניות המיעוט ב"דיבור ישיר". - התשובה הנוספת אותה נרצה שיקבלו

ב. העסקה מגלמת הפסד כלכלי לבעלי המניות של "שום שמיר". - התשובה שהתקבלה על ידי הרשות לניירות ערך

ג. מדובר ברווח ארביטרז' מובטח לבעלי המניות ב"שום שמיר".

ד. מי שרכש מניית "דיבור ישיר" מיד לאחר פרסום ההודעה – ירוויח בוודאות.

ה. מי שמכר מניית "דיבור ישיר" מיד לאחר פרסום ההודעה – ירוויח בוודאות.

 

נוסח הערעור:

שלום רב.

ברצוני לערער על השאלה בנושא חברת ההשקעות "שום שמיר" – להלן החברה האם, והחברה הציבורית "דיבור ישיר" – להלן החברה הבת.

עלי לומר כי במבט ראשון נראה כי נפלה טעות, וכי מי שאמורה לבצע הקצאת מניות חדשות היא דווקא החברה האם, וזאת על מנת לגייס כסף למימון הצעת הרכש למניות החברה הבת.

עם זאת, במהלך הבחינה לא נכון לצאת מתוך הנחה כי יש טעות בשאלה ולכן התחלתי לתהות על מהות המהלך.

לצערי לא מצאתי הרבה הגיון בהחלטת החברה האם (שום שמיר) להקצות מניות חדשות של חברת הבת, כשרגע לאחר מכן מתוכנת הצעת רכש מלאה. לא כל שכן, כשמדובר בהקצאה בהנחה של 25% שמיד אחריה אמורה להגיע הצעת רכש מלאה שלרוב נעשית בפרמיה.
מאחר והמשמעות היא שרוכשים במחיר יקר מניות שזה עתה הונפקו בזול, הרי שאכן קיימת פגיעה בבעלי המניות של החברה האם – "שום שמיר".

אך קיים תרחיש נוסף (או מקביל) שבהחלט אפשרי – הקצאה פרטית של מניות לרוב נעשית בנכיון, וזאת משום הצורך בגיוס כסף מהיר ממשקיעים שמוכנים לקחת על עצמם את הסיכון. מאחר ובמקרים רבים גיוס הכסף עוזר לתזרים החברה, אף שההקצאה נעשתה בנכיון, מחיר המניה בשוק עשוי לעלות.

במקרה שהובא בפנינו, אין שום אזכור לקשיים כלשהם בהם מצויה החברה, או הצורך שלה במימון מהיר, כך שהקצאה של 30% ממניות החברה בהנחה של 25% נראית קצת תמוהה. האם מדובר בהקצאה במחיר נמוך על מנת להוריד את מחיר השוק ולאפשר הצעת רכש במחיר נמוך יותר? אם כן, בהחלט מדובר כאן בפגיעה בבעלי זכויות המיעוט.
אפשרות שניה היא שההקצאה תהיה למשקיעים שעקב ההצעה יהיו בעלי עניין, ובמצב שכזה החזקות המיעוט יורדות אל מתחת ל- 10%, מצב שכלל אינו אפשרי.
בשורה התחתונה בהחלט סביר שמהלך כזה יפגע בבעלי מניות המיעוט בחברה הבת.
ככלל עלי לומר, כי המהלך הזה "מריח" לא טוב, ובטח שאותם בעלי מיעוט שבויים בידי החלטות החברה האם שמן ההגיון תפעל לטובתה, גם במחיר פגיעה בבעלי מניות המיעוט בדרך לא דרך.

לאור זאת שכל המהלך המתואר בשאלה מעורפל בהיבט של כוונותיו ותוצאותיו, אני סבור שיש לקבל את האפשרות ש"העסקה מגלמת הפסד כלכלי לבעלי מניות המיעוט ב"דיבור ישיר".

תודה.

 

שאלה 2

איזו מהטענות הבאות, המתייחסות למדד המניות ת"א 90, היא הנכונה ביותר?

א. אם שווי השוק של מניה A במדד גבוה משווי השוק של מניה B במדד, אזי משקלה של מניה A במדד יהיה גבוה יותר.

ב. בכל נקודת זמן ימנה המדד 90 מניות בדיוק.

ג. משקלה של המניה בעלת המשקל הגבוה במדד יהיה נמוך ממשקלה של המניה בעלת המשקל הנמוך ביותר במדד ת"א 35.

ד. המדד יכלול רק מניות הנכללות במאגר תמר. - התשובה הנוספת אותה נרצה שיקבלו

ה. המדד יכלול רק מניות הנכללות במאגר רימון. - התשובה שהתקבלה על ידי הרשות לניירות ערך

 

נוסח הערעור:

שלום רב.

ברצוני לערער על השאלה העוסקת במדד המניות ת"א 90.

במהלך בדיקת השאלה, עלתה אצלי הסוגיה האם המדד יכלול רק מניות הנכללות במאגר תמר או רימון.

יצוא של רשימת המאגרים מאתר הבורסה מראה כי אותן מניות שייכות לשני המאגרים,

כלומר מדובר בחפיפה – ועל כן המניות הכלולות במדד ת"א 90, שייכות גם לרימון וגם לתמר – ולא "רק" לאחד מהם.

עולם המאגרים והמדדים ידוע לי, ולכן תהיתי איך בשאלה שאמורה להיות פשוטה, אף אחת מהתשובות אינה נכונה ב- 100% ולמעשה בשתיהן אותו עקרון נכון ומוטעה גם יחד.

לבסוף לאחר שיקול דעת בחרתי בתשובה המתארת הגדרה רחבה יותר – המדד יכלול רק מניות הנכללות במאגר תמר.

בדיעבד, לאחר שראיתי את התשובה שנבחרה על ידיכם, הבנתי כי הניסוח אמור היה להיות "רק מניות הכלולות במאגר רימון יכולות להכלל במדד ת"א 90" (כלומר אם המניה לא במאגר רימון, היא לא תהיה בת"א 90).

זהו לא אותו ניסוח ולא אותה משמעות.

ברשותכם, אבקש שתשקלו קבלת גם התשובה בה נאמר כי "המדד יכלול רק מניות הנכללות במאגר תמר".

תודה.

 

שאלה 3

חברת "האחים" הציעה לציבור בשני מכרזים אג"ח באותו דירוג, למח"מ 5 שנים, נושאת ריבית שנתית של 3.25%, במכרז על מחיר כל איגרת. סדרה אחת שקלית ואילו הסדרה השנייה צמודה לשער הדולר.
במכרז נקבע כי מחיר האיגרת השקלית יהיה גבוה ב- 1.75% ממחיר האיגרת הדולרית.
בנסיבות המתוארות, איזו מן הטענות הבאות היא הנכונה ביותר? 

א. המשקיעים בהנפקה מעריכים כי שער הדולר ייחלש מול השקל במהלך חיי האיגרת. - התשובה הנוספת אותה נרצה שיקבלו

ב. המרווח (מול אג"ח ממשלתית) של האיגרת הדולרית, גבוה מהמרווח של האיגרת השיקלית.

ג. בהנפקה נקבע כי התשואה הדולרית השנתית לפידיון של האיגרת גבוהה מהתשואה השקלית השנתית לפידיון של האיגרת השניה. - התשובה שהתקבלה על ידי הרשות לניירות ערך

ד. התשואה השנתית לפידיון של האיגרת השקלית נמוכה מ- 3.25%.

ה. המרווח (מול אג"ח ממשלתית) של האיגרת השקלית גבוה יותר מהמרווח של האיגרת הדולרית.

 

נוסח הערעור:

שלום רב.

ברצוני לערער על השאלה בה חברת "האחים" הנפיקה אג"ח שקלית ואג"ח צמודה לשער הדולר.

ככלל בשוק ההון נהוג לגזור תשואות עתידיות ותחזיות אינפלציה ושינויים בשערי חליפין על בסיס תשואות לפדיון של אגרות חוב דומות,

כפי שגם נשאל בשאלה בבחינה במועד יוני 2015, בה ניתנו תשואת מק"מ, אג"ח ממשלתית שקלית לשנתיים ואג"ח גליל לשנה ועל הנבחנים היה לגזור שיעור אינפלציה ושיעור ריבית חזויים.

בשאלה הנוכחית נתונות שתי אגרות חוב, זהות לחלוטין – כלומר באותו מח"מ ובאותו דירוג, רק שאחת שקלית והשניה צמודה לשער הדולר.

זהו מקרה קלאסי לגזירת ציפיות השינויים בשער החליפין למשך חיי אגרות החוב.

מאחר והמשקיעים בהנפקה הם אלו שתמחרו את האיגרות בהסתמך על צפי התזרים העתידי הנובע מהאיגרת, אם התמחור של של האגח הצמודה היה נמוך יותר, הרי שקיים צפי לתזרים נומינלי (תזרים בפועל) נמוך יותר, קרי הצמדה שלילית. זהו פועל יוצא של ציפיות המשקיעים לירידת בשער הדולר, כלומר החלשות שלו אל מול השקל.

לאור זאת אבקש לשקול קבלת תשובה נוספת בשאלה זו, בה נאמר כי "המשקיעים בהנפקה מעריכים כי שער הדולר ייחלש מול השקל במהלך חיי האיגרת".

 תודה.

 

© 2020 כל הזכויות שמורות לאורין-שפלטר השכלה פיננסית. השימוש בכפוף לתנאי השימוש באתר.