תלמידים יקרים, שלום רב.
לפניכם דגשים אודות הליך ערעור במסגרת בחינות רשות שוק ההון, ביטוח וחכסכון.
1. הערעור יתקיים ב- 25/09/2025 ברחוב אפעל 6, פתח תקווה (בניין REIT 1 - קומת קרקע).
2. הנרשמים יקבלו הודעה אישית בנוגע לכיתה ושעת ההגעה.
נוהל הגשת ערעור באתר רשות שוק ההון: https://www.gov.il/he/pages/info_0027
במסגרת הערעור תראו את השאלות שטעיתם בהן בבחינה ותהיה לכם אפשרות לערער על כל אחד מהן בנפרד.
מאחר והבחינות חסויות, ההמלצות הבאות נכתבו תוך הסתמכות על שחזור הבחינות, שנעשה בעזרת הנבחנים.
עשויים להיות הבדלים בין נוסח השאלה המופיע כאן וזה שהיה בבחינה האמיתית.
נשמח לעדכון במידה ואכן קיים פער שכזה.
להלן המלצותינו לערעור (על פי איתי חיון):
גמר פנסיוני:
1. מהו תנאי להכרה באדם כ"אלמן" של עמית בקרן פנסיה חדשה מקיפה, לפי תקנון הקרן?
א. רק אם חי עם העמית לפחות שלוש שנים לפני פטירתו.
ב. אם התגורר עם העמית לפחות שנה לפני הפטירה, או שגרו ביחד ונולד להם ילד משותף.
ג. אם הייתה נכונות לחיים משותפים.
ד. רק אם נולד לו ילד משותף עם העמית.
ה. רק אם היה נשוי לעמית בפועל ונרשם כנשוי במשרד הפנים.
ערעור: בשאלה זו אף אחת מהתשובות אינה נכונה.
הסבר: לפי תקנון קרן הפנסיה "אלמן" הוא אחד משתי האפשרויות הבאות:
1. מי שהיה נשוי לעמית וגר עמו ערב פטירתו.
2. מי שהוכר כידוע בציבור ובלבד שהתגורר וניהל עמו משק בית משותף במשך שנה לפחות ברציפות לפני פטירתו ועד פטירתו, או שנולד להם ילד משותף.
תשובה א – לא נכונה זאת לא ההגדרה בתקנון.
תשובה ב- לא נכונה, לא צוין שהוא הוכר כידוע בציבור לכן התשובה הזו נפסלת. כמו כן, רשום "שגרו ביחד ונולד להם ילד משותף" וזה לא נכון מכיוון שהדרישה היא או לילד משותף או למגורים משותפים לכן על תשובה זו להיפסל.
תשובה ג – לא נכונה זאת לא ההגדרה בתקנון.
תשובה ד – לא נכונה, לא חייב ילד משותף אפשר גם מגורים משותפים שנה לידועים בציבור או מגורים משותפים פחות מזה אם מדובר בנשואים. ולכן תשובה זו לא נכונה.
תשובה ה – אין חובה להיות נשוי. אפשר גם להיות ידועים בציבור ולכן המילה "רק" בשאלה זו פוסלת אותה.
מכיוון שאף תשובה לא נכונה בשאלה זו עליה להיפסל.
2. ירדנה, ילידת 1970, קיבלה את הדוח השנתי הבא מקרן הפנסיה:
כיצד מחושבת הקיצבה המוצגת בדוח?
ערעור: על השאלה להפסל עקב חוסר בנתונים.
הסבר: אם מדובר על קיצבת פנסיה – אז התשובה היא לפי יתרת הכספים בקרן בהנחת תשואה עד לגיל 67.
אך אם מדובר על קצבאות לנכות, הורה נתמך, יתום ואלמנה – החישוב הוא לפי השכר הקובע.
מכיוון ששאלו כיצד מחושבת הקיצבה אבל לא ציינו על איזו קצבה מדובר על השאלה להיפסל.
3. עמית, בן 45, מבוטח בקרן פנסיה חדשה מקיפה במסלול ברירת מחדל ומשתכר שכר מבוטח של 10,000 ₪ בחודש, איבד 60% מכושרו לעבוד ואושר לו אובדן כושר עבודה מלא.
מה תהיה קיצבת הנכות החודשית לה הוא זכאי? (בהנחה שהשכר המבוטח הוא השכר הקובע ואין מגבלות נוספות)
א. 2,000 ₪.
ב. 7,500 ₪.
ג. 6,000 ₪.
ד. 3,500 ₪.
ה. 4,500 ₪.
ערעור: על השאלה להפסל עקב סתירה פנימית.
הסבר: בשאלה יש סתירה, ציינו שהוא איבד 60% מכושרו לעבוד ומנגד ציינו שאושר לו אובדן כושר עבודה מלא ולכן השאלה צריכה להיפסל.
4. יוני, בן 38, הצטרף בשנת 2010 לקופת ביטוח (ביטוח מנהלים) הכוללת כיסוי למקרה מוות ונכות. כיום הוא גרוש ומגדל שני ילדים מתחת לגיל 21. יוני מתלבט אם להעביר את כספי החיסכון שלו לקרן פנסיה מקיפה חדשה, כדי להוזיל את דמי הניהול.
איזה מהשיקולים הבאים מחזק את הכדאיות להעברת הכספים לקרן הפנסיה?
א. בקרן הפנסיה הכיסוי לשאירים ניתן רק אם המבוטח נשוי, ולכן ילדיו לא יקבלו דבר.
ב. רק בקופת ביטוח ניתן לרכוש סכום ביטוח חיים חד פעמי ולרשום את הילדים הקטנים כמוטבים.
ג. בקופת הביטוח אין כיסוי לשאירים, ולכן מעבר לקרן ייטיב עם ילדיו הקטנים.
ד. בקרן הפנסיה, אם בעתיד תהיה ליוני ידועה בציבור היא תהיה זכאית לקיצבת שאירים.
ה. בקרן פנסיה, בפטירה, כאשר הילדים מעבר לגיל 21 הם לא יהיו זכאים לתשלום חודשי.
ערעור: על השאלה להפסל עקב חוסר בנתונים.
הסבר: מכיוון שלא נתונים בשאלה גובה הריסק שלו במנהלים וגובה השכר המבוטח בקרן הפנסיה לא ניתן לדעת מה עדיף לילדיו. אם הריסק הוא בסכום גדול יותר מיתרת הקצבאות המהוונת של השאירים עדיף לו לחסוך בביטוח מנהלים. ולהיפך.
אין מספיק נתונים כדי לקבוע ולכן השאלה צריכה להיפסל.
5. אלעד מבוטח בקרן פנסיה חדשה מקיפה. מעסיקו מפקיד 6% לרכיב הפיצויים שלו בקרן ו- 2.33% לקופת הגמל שלו.
בהקשר זה, לפניכם חמישה תרחישים אפשריים:
I עלות הכיסוי לשאירים תפחת.
II עלות הכיסוי לאובדן כושר עבודה תגדל.
III גובה השחרור בקרן יגדל.
IV השכר המבוטח בקרן יגדל.
V עלות הכיסוי לשאירים תגדל.
אילו מהתרחישים הנ"ל יקרו אם אלעד יעביר את החיסכון וההפקדות מקופת הגמל אל קרן הפנסיה?
א. רק תרחישים I, II, IIIו- IV.
ב. רק תרחישים III, IV, V.
ג. רק תרחישים II, III,V .
ד. רק תרחישים I, II, III.
ה. רק תרחישים II, III, IV, V.
ערעור: אין בשאלה זו תשובה נכונה.
הסבר: נתייחס לכל הטענות-
טענה I – נכונה, ככל שהצבירה בקרן הפנסיה תגדל כך עלות הכיסוי לשאירים תפחת.
טענה II – לא נכונה, גובה הכיסוי לנכות הוא פונקציה של ההפקדה לתגמולים. ולכן העברת כספי פיצויים לקרן הפנסיה לא תשנה את גובה הכיסוי לנכות או את עלות הכיסוי לנכות.
טענה III – נכונה, השחרור בקרן הפנסיה הוא לפי ההפקדה לתגמולים ולפיצויים בקרן, ולכן אם נעביר גם את ההפקדות של 2.33% לקרן הפנסיה אז במקרה של נכות הקרן תבצע הפקדות לחיסכון גם עבור החלק הזה.
טענה IV – לא נכונה, השכר המבוטח בקרן הפנסיה הוא פונקציה של גובה ההפקדות לתגמולים ולכן השכר המבוטח לשאירים ולנכות לא ישתנה.
טענה V – לא נכונה, ככל שהצבירה בקרן הפנסיה תגדל כך עלות הכיסוי לשאירים תפחת.
אין תשובה שמשלבת את טענות I ו- III ולכן על השאלה להיפסל.
6. בעל שליטה הצטרף לקרן פנסיה חדשה עם שכר של 9,000 ₪, כיסוי לנכות של 75% וכיסוי לשאירים של 100%. כיום, בגיל 50, הוא רוצה להגדיל את השכר המבוטח ל- 20 אלף ₪.
בהקשר זה, לפניכם חמישה היגדים:
I גובה הכיסוי הביטוחי לאובדן כושר עבודה יושאר ללא שינוי.
II גובה הכיסוי הביטוחי לשאירים ייקבע בהתייחס לגיל 50.
III גובה הכיסוי לשאירים יישאר ללא שינוי.
IV נדרשת תקופת אכשרה חדשה.
V נדרשת תקופת אכשרה חדשה על הגידול בשכר.
בהתאם לתקנון קרן הפנסיה, איזה/אילו מההיגדים הנ"ל נכון/ים?
א. רק היגדים I, ו- IV.
ב. רק היגדים I, ו- II.
ג. רק היגדים I, II ו- V.
ד. רק היגדים II ו- V.
ה. רק היגדים III ו- IV.
ערעור: אין בשאלה זו תשובה נכונה.
הסבר: טענה V נכונה, אכן נדרשת תקופת אכשרה חדשה כי מדובר בגידול בשכר המבוטח אבל רק על החלק העודף.
בשתי התשובות שבהן מופיעה טענה V כנכונה (תשובות ד ו- ג) מופיעה גם טענה II כנכונה, אך היא אינה נכונה, שכן גובה הכיסוי הביטוחי לשארים ייקבע בהתאם לגיל המקורי ולא בהתייחס לגיל 50.
מסיבה זו אין תשובה נכונה בשאלה זה.
יסודות הביטוח
1. מבוטח ביטח מבנה של בית עסק בסכום ביטוח של 1,800,000 ₪. ערכו של המבנה ביום ההתקשרות בהסכם הביטוח עמד על 2,000,000 ₪, במועד תחילת הביטוח היה ערכו של המבנה 1,800,000 ₪, ביום קרות מקרה הביטוח היה ערכו של המבנה 2,100,000 ₪ וביום תשלום תגמולי הביטוח היה ערכו של המבנה 2,400,000 ₪.
לפי חוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, מהו שיעור הביטוח במקרה זה?
א. 0%.
ב. 5%.
ג. 10%.
ד. 15%.
ה. 25%.
ערעור: אין תשובה נכונה
הסבר: את ביטוח החסר מחשבים לפי יום כריתת החוזה, כלומר יום ההתקשרות בהסכם. במועד ההתקשרות שווי הרכו עמד על 2,000,000 ₪ והוא בוטח בסך 1,800,000 ₪ כלומר בוטח על כ- 90% משוויו ולכן ביטוח החסר עומד על 10%. בשאלה נשאל מהו שיעור הביטוח (שהוא 90%) ולא מהו שיעור ביטוח החסר (שהוא 10%) ולכן אף תשובה לא נכונה.
2. כאשר חברת ביטוח דוחה תביעה של מבוטח, מהן האופציות העומדות לרשותו של המבוטח שמעוניין לחלוק על העמדה של חברת הביטוח מבלי שיזדקק לשירותיו של עורך דין?
א. להגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות ובמקביל להגיש תלונה לפניות הציבור במשרד הפיקוח על שוק ההון ביטוח וחיסכון.
ב. להגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות, או לחילופין, להגיש תלונה לפניות הציבור במשרד הפיקוח על שוק ההון ביטוח וחיסכון.
ג. להגיש תלונה למחלקת פניות הציבור במשרד הפיקוח על שוק ההון ביטוח וחיסכון אם גובה הסכום שבמחלוקת אינו עולה על 38,900 ₪.
ד. להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות בסכום שאינו עולה על 38,900 ₪.
ה. להגיש תביעה בבית משפט השלום.
ערעור: בשאלה זו שתי תשובות נכונות - ד' + ה'
הסבר: כאשר מגישים תלונה לפניות הציבור ברשות שוק ההון, אין צורך בעו"ד ואין מגבלה לגובה התלונה. ולכן תשובה ג' לא נכונה.
כאשר מגישים תביעה לבית משפט לתביעות קטנות, אין צורך בייצוג של עורך דין, בבית משפט לתביעות קטנות ניתן לתבוע סכומים עד 38,900 ₪.
תשובה א' ו- ב' לא נכונות כי לא ציינו בהן מה גובה התביעה, אי אפשר להגיש לתביעות קטנות תביעות מעל 38,900 ₪. ולכן התשובות הללו נפסלות.
תשובה ד נכונה, אפשר להגיש תביעה לבית משפט לתביעות קטנות בסכום שלא עולה על 38,900 ₪.
תשובה ה נכונה, ניתן להגיש תביעה לבית משפט השלום גם ללא ייצוג של עורך דין.
3. לפי חוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, באיזה תנאי רשאי בית המשפט להורות לסלק על הסף תביעת תחלוף של מבטח?
א. כל התשובות האחרות שגויות.
ב. כאשר מבטח לא שלח הודעה בכתב לצד שלישי על כוונתו להגיש תביעה נגדו, 15 ימים לפחות לפני הגשת התביעה.
ג. כאשר מקרה הביטוח נגרם שלא בכוונה בידי אדם שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי או שיפוי, מחמת קרבת משפחה שביניהם.
ד. כאשר מבטח לא שלח הודעה בכתב לצד שלישי על כוונתו להגיש תביעה נגדו, 30 ימים לפחות לפני הגשת התביעה.
ה. כאשר מקרה הביטוח נגרם שלא בכוונה, בידי אדם שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי או שיפוי, מחמת יחסי מעביד ועובד שביניהם.
ערעור: בשאלה זו שתי תשובות נכונות - ג' + ה'
הסבר: סעיף 62(ד) לחוק חוזה הביטוח הקובע סייג לזכות התחלוף, במקרים בהם מבוטח סביר לא היה תובע פיצוי או שיפוי מאדם שגרם למקרה הביטוח בשל קרבה משפחתית או מחמת יחסי מעביד ועובד ולכן גם תשובה ג' נכונה וגם תשובה ה.
4. לפי חוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, בתוך כמה זמן מחויב מבוטח להודיע למבטח על שינוי מהותי שחל בסיכון שמבוטח לפי ביטוח חובה לרכב מנועי, לאחר שכבר ניתנה תשובה לשאלה בהצעת הביטוח, אולם הפוליסה טרם הופקה?
א. בתוך 2 ימי עבודה לאחר שהחל השינוי.
ב. בתוך 14 ימים לאחר שחל השינוי.
ג. בתוך זמן סביר לאחר שחל השינוי.
ד. מיד לאחר שחל השינוי.
ה. המבוטח אינו מחויב להודיע למבטח על שינוי מהותי במקרה הנדון.
ערעור: אין תשובה נכונה
הסבר: חוק חוזה הביטוח קובע כי ברגע שנודע למבוטח שחל שינוי מהותי, עליו להודיע על כך מיד למבטח בכתב, ולא מיד לאחר שחל השינוי או בתוך זמן סביר כלשהו. אלא מיד לאחר שנודע לו עליו.
אין תשובה כזו ולכן אף תשובה לא נכונה ועל השאלה להיפסל.
נכון לעכשיו לא נמצאו שאלות לערעור בביטוח רכוש וביטוח תאונות.
לכשיהיו כאלו, הן יעלו לכתבה זו.